מצדיעים לסניורים

מצדיעים לסניורים

מצדיעים לסניורים

הסניורים במעגלי החיים  – תובנות וראיונות נפגשים

לפני כמה שנים, זמן קצר אחרי ששדרגנו את אתר פורטל מעגלי החיים+60, כבר הרגשנו כי חסרה התייחסות חברתית נכונה לאנשים בגיל המבוגר בישראל. שמענו מחברים וקרובים החיים בארה”ב כי לגבי האזרחים הוותיקים בארה”ב , הסניורים באוכלוסייה, ישנה התייחסות אחרת. הדרך הבולטת ביותר לאבחן זאת היא כי כאשר סניור בארה”ב בא עם כל המשפחה שלו, ילדים ונכדים לקבל הנחה מיוחדת לסניורים. כך אצלם גם בהרבה מסעדות אחרות וגם בהזמנת כרטיסים לסרט. יש הנחה לסניור ולכל משפחתו. בד”כ הסניור הוא זה המשלם על כולם ממילא.

מצאנו את הגישה הכללית הזו נכונה כבר ב- 2016, בישראל עדיין לא הייתה שום מודעות להטבות המגיעות לסניורים לכן, החלטנו על פתיחת מדור הסניור במשפחה. לא היו לנו הרבה נושאים ומידע לפרסם שם. בישראל עדיין לא הייתה מודעות ליכולות ולאיכויות של האזרחים הוותיקים. בשנת הקורונה חל שינוי לטובה. קהילת המידע שלנו גדלה.

אפשרויות חדשות של פגישות בזום ופעילות עשירה בסדנאות ומיזמים ב מרחב היזמות +60 של חיפה פיתחו מודעות עצמית אצל היזמים הוותיקים. אנחנו מאמינים כי המעבר לשגרה יש בו סיכוי טוב שהמודעות בחברה כולה תעלה.  במרחב היזמות וביוזמות הגיל השלישי בניהולו של יצחק מדן, פגשתי את לביאה ואת הפודקאסט שלה. מתברר כי היא יזמה 2 ראיונות הצדעה לסניורים. מה יותר נכון וטבעי מאשר להעלות אצלנו את ההקדמה הקצרה שלה ואת שני הראיונות עם חתך גילאים מעניין במיוחד (גללו לסוף הפוסט וצפו בפודקסט הראשון). קחו את הזמן והקשיבו כי כל משפט בסלע.

לביאה מסבירה בהקדמה

סניורים – שם יפה ומכובד לרופאים בני 60+ כהוקרה לחכמתם וניסיונם. כי פשוט מגיע להם שירוממו אותם ישבחו אותם ויצדיעו להם. עולה שאלה מדוע רוב הסניורים ממקצועות אחרים, לא חווים הוקרה באופן דומה? ומשפט אחד שיצא מנכדתי אילה 8.5 הביאני לחשוב שמן הראוי שנשמע כולנו כמה הסבים שלנו שווים, גם אלה, ש-רחמנא ליצלן- אינם רופאים….

יצרתי משאל/סקר המתייחס לרצועות גיל. חלק א’ הגילאים הצעירים. חלק ב’ הגילאים המבוגרים מקבלי ההחלטות.

המצב בישראל היום, נגזר עליהם להיפרד באחת מן העבודה. לעתים כאשר כוחם במותנם ורצונם בגרונם. יוצא מכך, כי רק מי שהשכיל או ישכיל, כאדם פרטי למצוא לעצמו משמעות חדשה לחיים יהיה זה שירוויח מן המצב. יש גם אנשים שלא צריכים ארגון כדי לצקת משמעות לחיים. כזה היה אבא שלי, תעשיין גדול שעבד עד גיל חודשיים לפני 90 ובשנייה אחת צנח אל מותו כצדיק בערב חג השבועות תשס”ו. הוא היה עצמאי, לכן, הוא זה שיצר לעצמו את סולם התרומה והתעסוקה.

פלח שלם של אנשים בגילאים 60 עד 90 , הצמאים לתרום ורעבים לעבוד נזנח נשכח ובוזבז בכוח חוק הזורק אותם אל מחוץ לשוק העבודה בצורה אוטומטית. השרה הנמרצת מרב כהן שקלטה משהו- נזעקה לטפל בבני ה-90 שאין להם שום אמצעי מחיה. זה יפה מאד…אבל זה ס ע ד..

אנחנו לא שם בכלל. אנחנו מבקשים דרך להמשיך לתרום מכישרוננו. חלק מאיתנו רחוקים מאד ממיצוי כוחנו. יש כאן הון אנושי של מדינה שלמה שמפסידה בעליל כוחות מבריקים ונלהבים! חברי מרחב היזמות חיפה 60+ אומרים ברור: אנו רוצים ודוחפים לחקיקת חוק פרוגרסיבי שיאפשר השארות בשוק העבודה בהיקפי משרה שונים, כפי שקורה בהולנד ובדנמרק.

הפודקאסט שתשמעו להלן הצדעה לסניורים א (ו- הצדעה לסניורים ב’ שיפורסם בהמשך) תשמעו את הטענות ממקור ראשון. נשמח להצטרפותכם למודעות ולמאבק, כאן המקום לתגובות שלכם! הראיונות, הכתיבה והעריכה של לביאה מיי, הטיפול באודיו ווידאו יצחקי מדן. תמיכה בהצדעה כהמשך לגישה קיימת ומתפתחת בפורטל המידע מעגלי החיים+60 .

 

הגיבו וכתבו כאן או בצור קשר דעות ורעיונות משלכם. מבטיחים לחזור אל כל מי שמביע את דעתו או שואל שאלה. לביאה מיי ואלקה יפה

 

close

בידקו גם

החצר הפנימית

“המשפחה  ומערכות היחסים בה במיקוד עם ההורה בגיל השלישי” – באתר החצר הפנימית אימון אישי – …

תגובה אחת

  1. “הגיל השלישי” עד היום התעלמו מקיומו, לעניות דעתי צריך לנצל פוטנציאל זה שניתן להפיק מקבוצה זו של אנשי הגיל השלישי תועלת לכלל האזרחים, למדינה ולממסד, חייבים לטפל בקבוצת אנשים איכותיים זו באופן מיוחד כדי שיוכלו לתרום לחברה ולאנושות, כל אחד בתחומו שבו עסק בעבר ו/או הכשרתו מחדש לצרכים חיוניים למדינה ולמשק ולצרכים חיוניים שהמדינה תמצא לנכון.
    חייבים להתמסר למשימה זו ולהתאים לכל אחד מקבוצה זו תפקיד הולם לצרכי יום יום ו/או לצרכים מיוחדים בשעת חרום. לתרגל וללמד את המועמד לעסוק במה נדרש ממנו כדי להביא תועלת למדינה, לציבור הקבוצה, המוסדות והמדינה. בתשלום ו/או בהתנדבות או בפיצוי מתאים לכל אחד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *