תכנון פנסייה ובקרתה כמטרה ממוקדת ומפורטת

תכנון פנסייה כמטרה ממוקדת ומפורטת

תכנון פנסייה: "ככל שהמטרה ממוקדת ומפורטת – כך קל יותר לבחון את מידת השגתה".

מאת : אייל הראל

חשיבות תכנון פנסייה ובקרתה – הקיבוץ שבו כל אחד "נתן כפי יכולתו" והיה אמור "לקבל לפי צרכיו", הופך כיום לקיבוץ אשר גובה את שנדרש  ומספק לחבריו, בגיל העבודה ובגיל הפרישה, את צורכיהם במסגרת הכספית ובהסדרי תשלום שנקבעו לכך ועל פי כללים ידועים ושווים לכל נפש. אספקת כל הצרכים של החבר ,הכלכליים ,החברתיים, החינוכיים והאישיים. לדאוג לבריאותם ולהבטיח רמת-חיים נאותה, היא בין יסודותיו של הקיבוץ השיתופי.  בקיבוץ המתחדש, הבטחת עתידם של החברים, לרבות אלו שעזבו אותו, מקבל משנה תוקף .

הקיבוץ המתחדש מחויב להבטיח את הספקת צרכי החברים בגיל הפרישה, באופן שערכם הכולל לא יפחת מגובה הקצבה הקבועה בדין. לצורך הבטחת הספקת הצרכים, יהא הקיבוץ חייב להפריש או לייחד מקורות לעניין זה. בעדיפות על פני שיוך נכסים לחברים. (תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ), התשס"ו-2005).

סכום הגמלה הפנסיונית , ("פנסיית הרשם"), הינו 40% מהשכר הממוצע, כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי (התשנ'ה 1995) סעיף 1.  החל מ- 01/2017, גובה פנסיית הרשם היא 3,817 ש'ח.

מרבית הקיבוצים דואגים לצבירה פנסיונית פרטנית. כלומר: אישית לכל חבר וחבר, לצד ייחוד מקורות כספיים "קבוצתיים", יעודיים לטובת פנסיה וביטחון סוציאלי של החברים. למשל במסגרת "קרנות מילואים" וכיוצא בזה.

 

תכנון ובקרת פנסייהביסוד הדיון הציבורי אשר דן בפנסיה אישית לחברים, עמדו זו מול זו שתי תפיסות עולם:

  • האחת – שניתן לכנותה "מסורתית" – גרסה כי פנסיה היא "כלי של השכיר". חבר הקיבוץ הוא שותף בנכסים מניבים וראוי שישקיע את כספו בפיתוח נכסיו – השקעה עדיפה על קרנות פנסיה.
  • השנייה – שניתן לכנותה "חדשנית" – גרסה כי חלק מהכנסות הקיבוץ מקורן "בעבודת חבריו" ועל מנת לשמור על רצף המקורות, ראוי להפריש חלק מהן "ליום פקודה" – בדיוק כפי שנוהג השכיר הבודד.
  • הקמת המערך הפנסיוני בקיבוצים רבים , מעידה על החלטתם  לפעול על פי הגישה "החדשנית" כאשר המטרות להקמתו  מפורטות, בדרך כלל, בתקנון הפנסיה / הביטחון הסוציאלי של הקיבוץ וזאת הואיל והקיבוץ מחוייב לספק לחבריו את צרכיהם ורמת חיים נאותה גם לאחר גיל פרישה.

הועדה לבטחון סוציאלי  (ועדת פנסיה) -אמונה על טיפול בנושאי פנסיה ולווייניה כגון שאירים, אובדן כושר עבודה, ביטוח סיעודי, ביטוח בריאות, צרכים מיוחדים וכיוצא בזה. חשוב לקיים ממשקי עבודה בין הצוותים, הועדות ובעלי התפקידים המטפלים ומלווים את החבר, החל משלב מועמדותו לחברות (צוות קליטה וצמיחה דמוגרפית), דרך מסלולי התעסוקה במהלך חיי-העבודה (משאבי אנוש), פרישתו לפנסיה ועד עזיבתו את העולם, או את הקיבוץ.

 

***גילוי נאות: אייל הראל (M.B.A) הינו יועץ פנסיוני וכלכלי, מנכ'ל ובעלים של חב' הראל יועצים  – תכנון ובקרת פנסיה. יועצים מומחים לניהול מערכי פנסיה ובטחון סוציאלי באגודות שיתופיות (קיבוצים ומושבים). הנכם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט – לחצו על הלוגו

בידקו גם

המצב הפיננסי במדינה ומה משתמע מזה לנו

המצב הפיננסי במדינה ומה משתמע מזה לנו

המצב הפיננסי במדינה ומה משתמע מזה לנו או במילים אחרות איך לשפר את המצב הפיננסי …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות