פרס נובל לכלכלה

פרס נובל לכלכלה – מבט חדש על העשור הקרוב

פרס נובל לכלכלה – מבט חדש על העשור הקרוב

מקבלי פרס נובל לכלכלה מאפשרים לנו מבט חדש על העשור הקרוב. העוני בעולם הוא בעיה מוכרת ההולכת וגדלה כל הזמן. מחשבות על העולם שאנו נחיה בו בעשורים הקרובים ונשאיר לילדינו ונכדינו מדירים שינה מכל אזרח וותיק חושב. באו זוכי פרס נובל לכלכלה של שנת 2019 ובאמת הפתיעו אותנו. מרענן ומשמח לקרא על הגישה היצירתית והמיוחדת שלהם. הנה פרטים עיקריים מהעיתונות והמדיה.

הכלכלנים אבג'יט ברנג', אסתר דופלו ומיכאל קרמר באו בגישה חדשה: בעיות גדולות כמו העוני בעולם, פותרים על ידי פיצולן לבעיות קטנות, מקומיות וספציפיות. המחקרים הרבים וההצלחות שהיו גרמו לוועדת פרס נובל להכריז כי בחרה בשלושת החוקרים להענקת הפרס "בעקבות גישתם החדשה להקלה על העוני. תודות למחקרם העוזר לנו להילחם בעוני. המחקרים שבוצעו השנה, שנת 2019 שיפרו באופן משמעותי את היכולת להילחם בעוני הגלובלי. בשני עשורים בלבד, גישתם החדשה המבוססת על ניסויים שינתה כלכלות מתפתחות, שהן כיום שדה פורח של מחקר".

בראיון בשנת 2011 אסתר דופלו, תוך כדי פעילות במחקרים רבים אמרה: "המטרה שלנו היא להיות בטוחים שהמלחמה בעוני מבוססת על ראיות מדעיות". כל מי שעקב החל מאז ועד היום נוכח עד כמה הצליחו מחקרים אלה לשפר את היכולת להילחם בעוני באופן מעשי ולקבל תוצאות משכנעות.

כלכלה נכונהלמחקרים הרבים שלהם יש כבר תוצאות בשטח.

בהודו 5 מיליון תלמידים הרוויחו מתוכניות אפקטיביות של הדרכה מתקנת בבית הספר. במדינות מתפתחות אחרות הגיעו להישגים על ידי תמיכה וקידום של רפואה מונעת. הפוטנציאל גדול ומחקרים רבים נערכים במקומות שונים בעולם במטרה לשפר את חייהם של מעוטי היכולת בעולם כולו.

גם בישראל, למרות שאינה מוגדרת כמדינה מתפתחת קיימת בעיית עוני. חלק מהעוני בישראל נובע מהפערים אך ישנו בהחלט גם חלק שהוא עוני, פשוטו כמשמעו. אנחנו עוקבים בכאב אחר הסטטיסטיקות המראות מה קורה לקו העוני בישראל. כמה אנשים נוספים בכל שנה ויורדים אל תחתיתו של הקו. אולי היצירתיות והאופטימיות של חתני פרס נובל לכלכלה של שנת 2019 תיתן גם תקווה לטפל באוכלוסיות החלשות בישראל בדרך נכונה יותר. אולי אז גם נגיע לתוצאות טובות יותר כמו במקומות אחרים בעולם.

לסיכום משהו בנימה אישית יותר. הגאונות של החשיבה לפרק בעיה גדולה לבעיות קטנות שאותן יש סיכוי טוב יותר לפתור יש לה היבט נוסף. אני מאמינה כי בבסיס של הרעיון הזה מוכרחה להיות גישה אופטימית לחיים בכלל ולפתרון בעיות בפרט. עצם העובדה שמחלקים בעיה גדולה לבעיות קטנות רבות, מעוררת תקוות אמתיות כי אם הבעיה קטנה, יש סיכוי טוב להתמודד איתה  והנה מקור האופטימיות. כמו שנאמר, הלוואי עלינו!!

בידקו גם

ימי מלחמה - הקיבוצים, הכפרים והחקלאות

ימי מלחמה – הקיבוצים, הכפרים והחקלאות

 ימי מלחמה – הקיבוצים, הכפרים והחקלאות הקיבוצים, הכפרים והחקלאות – הם האפוד הקרמי של המדינה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות