נורית זרחי והגדת הגעגוע – הילדה שלא הפסיקה לשאול

נורית זרחי והגדת הגעגוע

הילדה שלא הפסיקה לשאול

בליל הסדר אנחנו פוגשים ארבעה בנים, ארבע דרכים לשאול. אבל בספרות העברית יש יוצרת אחת, כלת פרס ישראל נורית זרחי, שמוכיחה כבר עשורים ששאילת שאלות היא לא רק דרך ללמוד – היא דרך לחיות. אצל זרחי, "הבן הרשע" כלל לא קיים; אין אצלה מי שמוציא את עצמו מן הכלל, כי בעולם הדמיון שלה, ה"כלל" הוא מרחב אינסופי.

הבת החכמה: בין בית לכנפיים

היא החוקרת של גבולות השפה. ציטוט במ-"אמורי אשיג אטוס": "למה אי אפשר שיהיה לאדם גם בית וגם כנפיים". נורית זרחי מזקקת את המתח הקיומי שליווה אותה מאז ילדותה בקיבוץ גבע. זרחי חוקרת את המילים עד שהן נשברות ויוצרות משמעות חדשה, כזו שמבוגרים וילדים יכולים להבין, כל אחד בדרכו. היא מלמדת אותנו שחכמה אינה רק צבירת ידע, אלא האומץ לערער על המובן מאליו.

הבת התמה: למצוא קסם בתוך התנור

כבת תמה, היא מביטה בעולם בפליאה ראשונית ומסרבת לקבל את חוקי המציאות היבשים. אצל זרחי, חפצים מתעוררים לחיים וחיות הופכות למורות דרך. ב-"התנור והבית", היא מזכירה לנו שהזיכרונות והחפצים הקטנים הם אלו שבונים לנו קירות של ביטחון. התמימות שלה אינה חוסר ידיעה, אלא בחירה אמיצה לראות את הקסם בתוך היומיום האפור.

זו שאינה יודעת לשאול: השתיקה שהפכה ליצירה

יצירתה של זרחי צמחה מתוך השתיקה הגדולה של היתמות. לאחר שאביה, הסופר ישראל זרחי, נפטר כשהייתה בת שש בלבד. "הילדות היא ארץ זרה" היא כתבה פעם. ובספריה היא מנסה לתווך את האובדן הזה דרך פנטזיה שמרפאה את הלב. היא נותנת קול למי שאינו יודע לשאול. ומראה שגם בתוך הכאב והחוסר אפשר לברוא עולמות מלאי צבע.

אוטוביוגרפיה של דלת: שאלות לכל גיל

החיפוש של זרחי לא נעצר בספרי הילדים. בספרה למבוגרים "אוטוביוגרפיה של דלת", היא פותחת צוהר לנפש היצירתית שלה ומראה שגם כמבוגרים, אנחנו עדיין עומדים מול דלתות סגורות. היא מזכירה לנו כי השאלות הן המגורים האמיתיים שלנו. וכך נקשר עולמו של הילד הסקרן לעולמו של המבוגר המחפש.

בחול המועד הזה, כדאי לחזור לספרים של נורית זרחי. הם מזכירים לנו שהחירות האמיתית היא החירות להמשיך לשאול, לדמיין, ולא לפחד. להיות אלו שרוצים גם בית וגם כנפיים. העיון ביצירה של נורית זרחי מזמינה אותנו לעיין שוב בספריה, שיריה, הפרסים שקבלה. ולהמליץ לנו כאן או דרך "צור קשר" איזו יצירה שלה הרשימה אתכם במיוחד. מחכה כאן, ד"ר אלקה יפה