חוסן נבנה מצרוף מידע פרספקטיבה וניסיון חיים

חוסן נבנה מצרוף מידע פרספקטיבה וניסיון חיים

אנחנו לא סתם עוברים תקופה קשה, זהו השבוע השלישי במלחמה קשה מול איראן. כבר כמעט למדנו לחיות עם התרעות. עם אזעקות ועם הוראות הרגעה ויציאה מהממ"דים והמקלטים. התרגלנו להקשיב לידיעות שמגיעות בלי הפסקה, לראות את הפאנלים של המומחים השונים בטלוויזיה. אך הדבר הקשה ביותר הוא לחיות ימים ושבועות עם הדאגה לילדים ולנכדים. הם נמצאים כל אחד במקומו, לפעמים רחוק מדי ומונע פגישות.

השאלה המציקה לי ביותר

…היא מה באמת יקרה בעשור הקרוב לנו, למשפחתנו ולעם היושב בציון אחרי 78 שנות עצמאות. חיפשתי בשבוע האחרון מידע כלשהו שיכול לעזור ולתת פרספקטיבה רחבה יותר. לפני יומיים שמחתי למצוא ביו טיוב את הראיון החדש עם פרופ' פסיג. הוא חוקר עתידים מומחה ואני מכירה אותו אישית כי היה המנחה הראשי בעבודת הדוקטורט שלי וגם כתבתי כאן בפורטל על ספרו "האני העתידי". בראיון השבוע הוא סיפור כי הוא בתהליך של כתיבת ספר העוסק בתחומים שיעלו הראיון. אני כמובן מחכה לקרא.

לצורך ספרו החדש סרק פרופ' פסיג 5,000 שנה של אימפריות, הכניס את הכל לכלים ממוחשבים מתקדמים וחיפש דפוסים עמוקים. בינתיים אנחנו נסתפק בהבנה של התקופה הקרובה, 10 שנים שבהן צפויים שינויים וכאוס. בראיון עולים כיוונים שאפשר בעזרתם להבין ולצפות טוב יותר את מה שעשוי לקרות בעשור הקרוב. הרי זה רלוונטי ביותר לכולנו ומי שירצה להעמיק קצת, ממליצה להקשיב לראיות כאן למטה ולחכות כמוני לספר.

המסקנה הפותחת

…של פרופ' פסיג "אנחנו בסוף עידן האימפריות." לאורך ההיסטוריה תמיד היה "אח גדול" שניהל את ערכי העולם וכתב את הכללים. היום מדינות רבות פשוט לא מוכנות לזה יותר. וכשסדר ישן מתפרק לפני שחדש מתגבש — נוצרת "תקופת ביניים כהה ומבולבלת" כזו שנמשכת לרוב כעשור. זה בדיוק העשור שנכנסנו אליו.

על השאלה, האם באמת ישראל חזקה ופועלת באחריות, פסיג אינו מתחמק ועונה: לפי מדדים בינלאומיים, ישראל נמצאת כיום בדירוג מעצמות. אבל הוא מיד מזהיר — "יהירות היא תמיד גרועה, ובריתות הן עקב אכילס של כל מעצמה" מי שמצליח לבנות ברית טובה לשני צדדים או יותר, עולה ומתחזק. מי שלא מצליח — נופל.

תובנה נוספת

…שצריך לשים לב אליה, היא מקומית ישראלית. החברה הישראלית מתחזקת לא בדתיות אלא במסורתיות — זהות יהודית-ישראלית עם ערכים ושורשים, שלא הייתה כמוה יותר מ-2,600 שנה. אולי אנחנו, החלק בעם החי בישראל, שגדלנו עם שתי הרגליים — המסורת והמודרנה — הבנו את זה תמיד. כאשר אנחנו בונים על עומק היסטורי של עם ועל ערכים של חשיבה והבנה מודרנית מתקדמת. אולי כך נתגבש לעם חזק באמת.

מה כל זה אומר לנו

….בני הגיל השלישי? דור שחי את ההיסטוריה של העשורים האחרונים ממש בגופו, בשירותו ובמשפחתו. אנחנו, בני הגיל השלישי, חיינו כבר תקופות ביניים. ידענו ימים שבהם המפה לא הייתה ברורה — ועברנו דרכם. לא כי ידענו מה יבוא, אלא כי החזקנו זה את זה. הפרספקטיבה הזו — שתקופות ביניים מסתיימות, שהעם הזה מוצא דרך — זו לא נחמה ריקה. זו עובדה היסטורית. אנחנו, דווקא אנחנו, יודעים אותה בתוכנו פנימה.

רוצים להרחיב ולשתף? הקשיבו לראיון המלא בסוף הפוסט, אחר כך כתבו בתגובות אחרי הפוסט — או היכנסו  "צור קשר" בפורטל "מעגלי החיים+60" ושתפו אותנו ישירות:

◊ מה הזיכרון שמחזק אתכם בימים כאלה?

◊ האם אתם מרגישים את ה"מסורתיות" שפסיג מדבר עליה — בעצמכם, במשפחה?

◊ ומה עוזר לכם לשמור על שקט פנימי כשהחדשות לא מפסיקות?

בקהילה הדיגיטלית שלנו, השיחה הזו — בין אנשים שחיו הרבה ויש להם מה להגיד — היא עצמה מעשה של חוסן. מאמינה כי מידע הופך לידע וידע הוא כוח. תיהנו בהקשבה ואשמח לקרא כאן מה דעתכם. ד"ר אלקה יפה.