אמא אדמה – נקודת אור ירוק בדרום

אמא אדמה – נקודת אור ירוק בדרום

במוסף חג של ידיעות אחרונות, עלתה כתבה של ענת לב-אלדר – "אמא אדמה". זוהי נקודת אור מכמה בחינות אותן אפרט כאן. ראשית, מדובר באישה יוצאת דופן ומיוחדת בשם אורנה איינשטיין (64) המתמידה בריכוז ענף החקלאות בקיבוץ מגן כבר 24 שנים. היא עושה זאת גם בימינו אלה  תחת ירי טילים ויירוטים קרוב לגבול ולרעשי המלחמה.

טוב לקרא על אישה חזקה המתנהלת על פי הקודים של חקלאית עם ניסיון רב שאומרת: "חקלאי יודע שהוא בכל מצב חייב לזרוע. גם כשהוא בשדה ועפים עליו טילים" ככה חקלאים בנויים. במהלך הכתבה היא מספרת על שיתופי פעולה עם מרכזי הגד"ש האחרים שיודעים כמוה כי אם לא יזרעו בזמן את הירקות לא יהיו בעונה הבאה תפוחי אדמה, צנוניות וגזר. אורנה מציינת את הצוות שעובד יחד כבר 40 שנה וחזר לאסיף הבוטנים.

ציטוט חשוב נוסף מדבריה:

"מי שלא עזבו אותנו לרגע אחד הם העובדים השכירים מרהט, שנרתמו מיד בלי לבטים, וזה ריגש אותנו."

נותן עוד נקודת אור לימים הבאים, למחר שקט יותר. בהמשך השיחה בביתה לאחר הסיור בשדות אורנה מעלה זיכרונות ומספרת לענת הכתבת כי במגן, למזלם הגדול התמונה של 10.7 הייתה פחות נוראה כי כיתת הכוננות תפקדה היטב. זה מזכיר לנו עוד סיפור מיוחד של אישה מקיבוץ מגן, ענבל כספי המורה לקחה נשק והצטרפה לכיתת הכוננות. (סיפור המלחמה הזה הופיע ב KAN  אקטואליה ב13.12.24). למרות זאת אורנה מסבירה כי יש אווירה כבדה. אנשי מגן מרגישים את אשמת הניצולים לעומת השכנים הצמודים מניר עוז.

המלחמה הזו שהתחילה בשבת השחורה של 7.10 גילינו עוד דברים טובים על העם הזה שיודע להתארגן מהר יותר וטוב יותר מכל ממסד. על הרצון העז להשתתף, לעזור ולתת לכל מי שצריך, לחיילים במילואים, לנשות החיילים בעורף, לבנות חמ"לים גדולים ויעילים לכל צורך שעלה. כאשר התפנו רבים כל כך מהדרום והצפון, נוכחנו גם בכוחן של הקהילות בקיבוצים. אירוח מלא של משפחות רבות, גם מהדרום וגם מהצפון. זה החזיר אותנו לתובנות שכתבנו עליהן לפני כמה שנים על חשיבות הקהילות ברבע הראשון של המאה ה- 21 ראו בפוסט  היחיד והקהילה בעידן שלנו.

בנוסף לתקווה הגדולה שניתן למצוא בסיפור על הנשים במלחמה הזו, על "אמא אדמה" החקלאית מקיבוץ מגן. חשוב לנו לזכור כי הקיבוצים והמושבים והחקלאות הם קווי הביטחון של המדינה. כפי שכבר הבנו הקיבוצים ובמושבים החקלאים מסמנים את גבולות המדינה. במלחמה האחרונה הסתבר כי הם גם השכפ"ץ של המדינה וכולנו מאמינים כי יבואו ימים טובים ואנשים יוכלו לחזור לבתים בעוטף וגם לבתים הקרובים לגבול הצפוני כדי לבנות מחדש ולחיות בשקט.

אשמח לקרא כאן בהמשך הפוסט את החוויות שלכם, אלקה יפה