גיל הזהב – מעגלי החיים +60 שנות הזהב הגיל השלישי 
ניהול קהילות במאה ה-21
הקמת קהילות וניהולן הן תופעה נפוצה ומתפשטת בעשר השנים האחרונות
אתחיל בתיאור הקהילה שהתגבשה וממשיכה להתפתח על תשתיות פורטל המידע שלנו. אפרט כמה תהליכים שקרו בשנות הקורונה וגם בשנת המלחמה הזו שעדיין לא נגמרת.
לאחר מכן אוביל אל כמה דוגמאות של קהילות קיימות ומתפתחות כבר היום. הן מדגישות ערכים חברתיים וכלכליים בדרכים שונות. נעלה מגוון אפשרויות וגודל של קהילות הצומחות ברשתות החברתיות ובערוצי תקשורת נוספים.
בהמשך אעלה כמה ציטוטים המזהים שינויים בערכי חברה, כלכלה ופוליטיקה קוונטיים העוסקים בקהילות ובניהולן במאה ה- 21. כולם מהפרק האחרון של הספר "האני העתידי" אותו תיארתי בפוסט קודם חווית קריאה מיוחדת.
כבר בתחילת הדרך…
כאשר המיזם שלי, פורטל המידע "מעגלי החיים+ 60" עלה לאוויר האינטרנט התברר כי קורה כאן משהו נוסף. על תשתיות הפורטל התחילה צומחת קהילה דיגיטלית בעלת מכנה ארצי משותף – קבוצת הגיל על כל מאפייניה. בשנה הראשונה העלינו פוסט העוסק בנושא שהתחיל להתבהר בשאלות ובבקשות של הנרשמים לקבלת עדכונים האני והקהילה בעידן שלנו. שנות הקורונה הוסיפו את נפלאות הזום בפורמטים גמישים ונוחים. התאפשרו מפגשים בקהילות לומדות ומתפתחות. במקביל לצמיחת הקהילה הדיגיטלית שלנו ברמה ארצית ובגיבוי שיתוף בקבוצות פייסבוק רבות הרלוונטיות לגיל הפנסיה המשכנו לרכז מגוון רחב של נושאים היכולים לשפר את איכות החיים בגיל השלישי.
המיזם החברתי ממשיך להתקדם לקראת מטרות נוספות. בשנים האחרונות מתברר יותר ויותר עד כמה חשובה העלאת המודעות החברתית הכללית להון האנושי הרב הנמצא אצל בני הגיל הזה. כתב על זה מאמר גדול ומפורט זאב גולן – אזרחים ותיקים: המאגר הגדול ביותר של משאבי אנוש לא מנוצלים.
מאוחר יותר, על פי בקשות, רעיונות והצעות שעלו, התחלנו במיזם היברידי של הקמת קהילות קטנות מקומיות הקשורות יחד דיגיטלית על תשתיות הפורטל. שם המיזם שהיה ונשאר פיילוט: קהילות פנסיונרים פעילים ומרוויחים בכיף
לאחרונה ממש נודע לי על אתר מיוחד הממוקד בנושא ניהול קהילות עסקיות שם אישה בשם יעל אורן הקימה בית לקהילות בשם COMMINA. גיליתי שם רעיונות טובים ליצירת חיבורים משמעותיים וקבוצות שבהן אנשים יכולים למצוא משמעות חדשה לחיים.
ממש היום בעיתון הופיע מאמר המפרט את המייחד שכונות חדשות הנבנות היום לאחר ההרס והמלחמה הארוכה. הדגש הבולט ביותר בתכנון ובנייה של שכונה חדשה כזו היא ריכוז והנגשה של פונקציות קהילתיות כמו מוסדות חינוך, פנאי ותרבות, רשת תחבורה ועוד. אלה דרושים לפעילות יומיומית של קהילה עירונית. בדיוק כפי שפרופ' פסיג מסביר את המרקם העירוני העתידי.
בפרק האחרון…
של הספר "האני העתידי", לאחר סקירה עמוקה ורחבה של התפתחות החוויה המלווה את התודעה האנושית מגיע פרופ' פסיג לתיאור עלייתה של ציוויליזציה חדשה. מודגש כאן ההסבר על המאפיינים הרב תחומיים של המתודולוגיה עליה מתבססות התחזיות של חוקרי העתידים בפאנל המומחים שבו פרופ' פסיג משתתף. מוסברת בו "שיטת המחקר המכונה דלפי" (Delphi) בה עורכים כמה סבבים של שאלות ותשובות למומחים במטרה להגיע להסכמות על המגמות הסבירות שיתפתחו…השיטה נועדה לחזות תהליכים ולקבל החלטות בהתאם, ועוזרת בעיקר בתהליך קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות…ההנחה הבסיסית היא כי אם קבוצה של מומחים חוקרים בכירים, בעלי שם עולמי בתחומי הכלכלה, הטכנולוגיה והסוציולוגיה, ביחסים בינלאומיים, בלימודי ממשל ועוד, מצליחים להגיע לקונצנזוס על מגמות התפתחות בסוגיה כלשהי, הסבירות שהמגמות יתפתחו כפי שטוען הקונצנזוס היא גבוהה". (עמ' 290-291)
הדיונים החלו בשנת 2020 ולאחר כחודשיים הושג קונצנזוס על בסיס שאלות על קפיטליזם הנמצא במשבר, על קריסת הקומוניזם בסוף המאה ה- 20 לאחר שהמשטר לא העריך נכונה את התמורות שהניעה זרימת המידע החופשי. לבסוף, מציע כותב הספר, לדון ב"תודעה קוונטית שזורה" שתתפתח במאה ה- 21 בשני שלבים: הראשון בו הפרדיגמה הנוכחית של הגלובליזציה תימצא תחת התקפה מצד גורמים רבים בחברה האזרחית של מדינות מפותחות… בשלב השני, שיתבסס במחצית השנייה של המאה, בה תצמח פרדיגמה חדשה של שיתופי פעולה גלובליים. תתפתח גם הבנה טובה יותר של השזירות המאפיינת את החיים על פני כדור הארץ.
"כפי שהחיים בסוף המאה ה-20 היו שונים לחלוטין מאשר בתחילתה, כך הציוויליזציה האנושית שתודעתה יונקת מעקרון השזירה הקוונטית תממש את העיקרון עצמו במרקם היחסים בין בני אדם ובין מדינות וארגונים. האדם ייאבק לממש עוד שלב בסולם האינסופי לקראת הבנה טובה יותר של מציאותו וארגון טוב יותר של תנאי חייו, של תרבותו ושל אנושיותו". (עמ' 295)
לסיכום ענייננו, בנושא ניהול קהילות במאה ה- 21 נציין כי פאנל המומחים הסכים להצעות לכלול בסיכום הדיון את דפוסי הניהול הללו. הדפוס שקיבל תמיכה רבתי מצד המשתתפים היה המודל הקהילתי. המומחים הסכימו כי המבנה החדש מודל המבוסס קהילה יתפוס מקום בארגונים רבים. ראו כאן את איור 40 (עמ' 296)
אסיים את הפוסט הנוכחי בהזמנה למנהלים ולמשתתפים בקהילות הקיימות פעילות ומתפתחות בימינו אלה, להוסיף כאן בהמשך את נקודות המבט שלהם. להעלות רעיונות ושאלות בנושא חשוב זה, מבטיחה להגיב, אלקה יפה
