תובנות על הפנסיה בקיבוצים

תובנות על הפנסיה בקיבוצים – דע מאין באתה, אולי תדע לאן תגיע

תובנות על הפנסיה בקיבוצים

הסתכלות על העבר לא בהכרח מבשר טובות – דע מאין באתה, אולי תדע לאן תגיע? בנושא הפנסיה – לא ברור שיהיה מי שייתן לך דין בחשבון, מאת: אריה שטראוס

 התפתחות הפנסיה בקיבוצים

  1. הקיבוץ הוא הפנסיה הטובה ביותר לחבריו, או במילים אחרות: מי צריך פנסיה?
  • תקופה זו ליוותה את הקיבוצים מראשית דרכם ועד המשבר הכלכלי הגדול.
  • משבר "בית אורן" ו"משבר ההיפר-אינפלציה של סוף שנות ה-80 ותחילת ה-90.
  • בתקופה זו לא זו בלבד שלא חסכו לפנסיה, הייתה התנגדות אידאולוגיית לפתיחת תוכניות פנסיה אישיות.
  • מעט מאוד קיבוצים (כ-10 ) פתחו תוכניות פנסיה לפני 1993. הפתיחה נעשתה במחתרת ולמרות התנגדות התנועות.
  1. 1991- 1994 : תקופת דמדומים ופאניקה. משבר "בית אורון", ראשית המרד של הקיבוצים "שכר דיפרנציאלי" (עין זיון ושניר). כולם מבינים שנוצר הצורך בשינוי תפיסה.
  2. 1994 עד 2005: בתקופה זו כמעט כל הקיבוצים פותחים קרנות פנסיה אישיות בעבור החברים.
  • בהתחלה כמין תופעת "עדר". העיקר לפתוח. ללא תכנון וללא יד מכוונת.
  • בחלק מהקיבוצים פתחו ו"שכחו" עד לשינוי אורחות החיים.
  • בחלק פתחו תוכניות ונתנו לסוכני הביטוח לנהל את התכנון מבלי לבדוק הנזקים שנגרמו.
  • בקיבוצים מסוימים הפקידו פעם בשנה בהתאם לצרכי המס וללא תכנון ארוך טווח.
  • לפני שינוי אורחות החיים, רק המיעוט ניהל, תכנן ותיחזק את תוכניות הפנסיה.
  • במשך 14 שנים (1991-2005), תוהו ובוהו. כל אחד עושה כרצונו. גם בתחום הקצבה המגיע לחבר בגיל פרישה וגם איך (אם בכלל) חוסכים לפנסיה.
  1. חוק הפנסיה

    2005 ועד 2015: מסקנות ועדת פרופ' בן רפאל (2005) ובעקבותיה תקנות הערבות ההדדית בקיבוץ מתחדש.

  • פרסום המלצות הועדה ולאחר כשנתיים , התחלת ישומן בפועל, הביא למודעות הולכת וגוברת בנושא הפנסיה והחיסכון הפנסיוני האישי.
  • נקבע בדין מה היא הפנסיה המינימאלית לה זכאי חבר קיבוץ בגיל פרישה.
  • 2008 חוק פנסיית חובה. שלב נוסף בהתפתחות המודעות לחיסכון פנסיוני.
  1. 2015הרשם מגדיל את פנסיית המינימום מ-35% ל-40% משכר ממוצע במשק.
  2. 2017 ו……: שינויים מהותיים בחוקי המס בקיבוץ המתחדש. ההשפעה העתידית טרם הופנמה. לכולם ברור שלשינויים תהיה השפעה גם על הפנסיה של חברי הקיבוץ.

תופעות מעניינות ו"רעשי משנה" בהיסטוריה הקצרה שתוארה לעיל.

  1. חדי העין יבחינו שהמודעות בתחום הפנסיה התפתחה צמוד והמקביל למשברים הכלכליים של המדינה.
  2. העדר מנהיגות והכוונה מקרו-ניהולית, לאורך כל השנים. במקרה הטוב התגובות באו לאחר מעשה ולרוב באו ככפיה ע"י גורמי "חוץ" (ועדות ו/או הרשם).
  3. במשך שנים "המוסדות" נלחמו כנגד שינויים בפנסיית מינימום. כאשר הרשם החליט ב-2015 להגדיל את המינימום, באמצע השנה, כמעט כל הקיבוצים התיישרו עם ההחלטה.
  4. החל משנת 2012 קיימות מספר תופעות מעניינות מההיבט הכלכלי וגם סוציולוגי-חברתי:
  • קיבוצים "מתחדשים" משנת 2012 ועד היום (הרוב המוחלט), קובעים בתקנוניהם שהנכסים הפנסיוניים שנצברו ב"תקופה השיתופית" שייכים ל"קיבוץ השיתופי". ז"א שהעודפים הפנסיונים נשארים ברשות הקיבוץ וכלל החברים, בשונה לתקנונים של רוב הקיבוצים ששינו אורחות חיים לפני 2012. מה גרם לשינוי זה? נקודה למחשבה.
  • ברוב הקיבוצים יש "התעוררות" להגדלת הפנסיה, במיוחד בעבור החברים הוותיקים. תופעה זו מוסברת ע"י כלכלנים בסיום "חובות ההסדר", אשר שיחרר תזרים שוטף לטובת הפנסיה. לעניות דעתי יש סיבות נוספות הראויות למחקר מעמיק.

5. מודעות של החבר כפרט לחיסכון הפנסיוני: כמו במדינה, רמת המודעות נמוכה. כפי שאזרחי ישראל לא מבחינים בין יועץ בלתי תלוי ובין סוכן/משווק, גם בחלק מהקיבוצים אין מודעות להבדל המהותי.

צופה פני עתיד – אופטימיות זהירה

כאדם החוקר ולומד את הביטחון הסוציאלי בקיבוצים ב-20 השנים האחרונות קשה לי להישאר אדיש לתופעות מסוכנות שממשיכות להתקיים בקיבוצים, מצד שני כאדם אופטימי עלי ציין גם את הדברים הטובים:

אופטימיות זהירה:

  1. חקיקה ממשלתית בתחום הפנסיה מכוונת לטובת הלקוח הסופי ו"חותכת" בבשר החי של "גוזרי הקופונים".
  2. חינוך למודעות, הורדת דמי ניהול, הבחנה בין יועץ לסוכן, קנסות כבדים לגופים החורגים מהחוק, אג"ח מיועד לאוכלוסייה המבוגרת ועוד…., גורמים לכך שהחיסכון הפנסיוני בקרנות הפנסיה יהיה האפיק המועדף והבטוח ביותר בעולם של אי-ודאות.
  3. כפי שראיתי בתחילת דרכי, גם היום, החיסכון בקרן פנסיה הוא החיסכון היציב ביותר לאדם המעוניין לקבל קצבה חודשית ב גיל פרישה.
  4. בקרן הפנסיה ניתן לבנות תמהיל ביטוחי המשרת את רוב המשפחות במשך חייהם.

לתשומת לבנו :

    1. רצוי להימנע מניהול הפנסיה ללא בקרה צמודה.
    2. להיות ערניים ומודעים לקיומו של שיווק האגרסיבי ובלתי מקצועי.
    3. מומלץ להיוועץ עם יועץ מקצועי ובלתי תלוי.

גילוי נאות: אריה שטראוס EMBA, שותף בחברת סט פוינט בע"מ, חברה לייעוץ אובייקטיבי בכל תחומי הביטחון הסוציאלי והביטוח. משרתת עשרות קיבוצים, מושבים ותאגידים. מייעץ לקיבוצים ומושבים מ-1998.

בידקו גם

המצב הפיננסי במדינה ומה משתמע מזה לנו

המצב הפיננסי במדינה ומה משתמע מזה לנו

המצב הפיננסי במדינה ומה משתמע מזה לנו או במילים אחרות איך לשפר את המצב הפיננסי …

5 תגובות

  1. כתבה משכילה, מעניינת, מקצועית וברורה. תודה

  2. אכן מאמר מצויין. כל הכבוד

  3. דניאל גלעד

    הייתי חבר קיבוץ XXXX במשך 33 שנים. בשנת 97 בגיל 53 עזבתי את הקיבוץ. הפנסיה שאני מקבל עבור שנות הוותק הרבות היא 1850 ש"ח לחודש בלבד. הקיבוץ מסרב לשלם לי פנסיה השווה לפנסיה שהקיבוץ מחלק לחבריו. כדי לקבל פנסיה כזאת היה לא רק צריך לעבוד בתוך הקיבוץ (וזאת עשיתי במשך כל שנותי) אלא גם להיות חבר קיבוץ עכשיו . ערך הפנסיה שאני מקבל הוא פחות מ 30% מהמתקבל בקיבוץ ופנסיה זאת נשחקת במהירות מדי שנה משום שפנסיית הקיבוץ צמודה לשכר הממוצע במשק ושלי צמודת מדד בלבד. עבדתי כמורה בבית הספר התיכון המקומי אך הקיבוץ לא דאג לרשום אותי מספיק כך שאקבל ממשרד החינוך פנסיה. הגענו לערכאות משפטיות ונדחתי על הסף על תביעה זו.. בנוסף חויבתי לשלם הוצאות משפט לקיבוץ בסכום של 20,000 ש"ח. התעקשות קיבוץ XXXX על מלוא מילוי פסיקת בית המשפט משמעה עבורי : ירידה מתחת לקו העוני שקבע המוסד לביטוח לאומי. תמורות רבות חלו בגובה הפנסיה המשולמת לחברי קיבוץ. מדוע כעוזב קיבוץ אני נזרק לכל הרוחות ושום מוסד אינו נרתם לעזור לי לקבל את הזכויות המגיעות לי?

    • שלום לך
      הצטערנו לקרא את תיאור המצב. עשינו ברור ראשוני לגבי נוהלים ותקנונים של הפנסיה בקיבוצים. בכל קיבוץ המצב שונה ותלוי בכמה גורמים. האם מדובר בקיבוץ מופרט ומתחדש או בקיבוץ שיוויוני. מאד חשוב גם המצב הכלכלי של כל קיבוץ ובהחלטות שקיבל לגבי פנסיה לחברים שעזבו…ישנם יועצים פנסיונים שהתמחו בנושא פנסיה בקיבוץ. הם יכולים לתת תשובות יותר ספציפיות. כדי להפנות ליועצים כאלה חשוב לפנות אלינו דרך "צור קשר" לנסח בקיצור את השאלה ולצרף את המייל כדי שנוכל לחזור אליכם.
      בהצלחה, אלקה יפה וצוות מעגלי החיים

    • דניאל שלומות
      אשמח לדעת איך אתה מקבל את מה שאתה מקבל – הסיפור שלי דומה לשלך אבל אף אחד לא אמר לי שמגיע לי פנסיה כל שהיא על השנים הרבות שהייתי חבר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות