דף הבית / בריאות ותזונה / בריאות / דמנציה ואלצהיימר – האם ניתן למנוע ו/או לדחות?

דמנציה ואלצהיימר – האם ניתן למנוע ו/או לדחות?

דמנציה ואלצהיימר – האם ניתן למנוע ו/או לדחות?

הערה מקדימה: פוסט זה אינו מהווה מסמך רפואי או ייעוצי לגבי דמנציה ואלצהיימר אלא מרכז מידע מרשת האינטרנט במטרה לקדם את המודעות של אנשי הגיל השלישי כך שייגשו וישיגו את המידע המותאם להם בכל שלב של החיים הבוגרים. עשינו כאן ריכוז וסינון מידע כפי שאדם סקרן ופשוט יודע להפנים כדי להמשיך ולבדוק ברמה גבוהה  ומקצועית יותר.

העלייה המתמדת בתוחלת החיים הביאה תופעות ברוכות כמו מספר גדול של אזרחים וותיקים הצעירים ברוחם ובהרגשתם. אך עצם ההגעה לגיל מתקדם יותר ויותר העלתה את מספר המחלות המאפיינות את הגיל השלישי. כאן נתמקד בכמה תופעות מנטליות וקוגניטיביות היכולות להוות אזהרות לפני התחלה של דמנציה ולפעמים, מאוחר יותר גם לכניסה למצב של אלצהיימר מוגדר. חשוב לדעת כמה שיותר את הרקע של תופעות אלה ואת תיאור סימני ההתחלה.

 

 

 

 

 

 

בין התופעות הבריאותיות הנפוצות בגיל המבוגר, ישנן כמה תופעות רגילות המאפיינות גיל מתקדם ותהליכי הזדקנות מקובלים. אמר מי שאמר כי אם להזדקן זה לא טוב אז עלינו לזכור כי האלטרנטיבה היא גרועה בהרבה. אחד הדברים המחסנים ומחזקים נגד תהליכים טבעיים אלה הוא חוש ההומור הבריא, משפחה טובה וחזקה והרבה חברים טובים ונאמנים. עד כאן פרטנו קצת את הרגיל והנורמלי אך מטרתנו להגיע לתופעות הרבה פחות רגילות.

אחת המחלות אשר לאחרונה עוסקים בה במחקר וגם בתקשורת היא הדמנציה או כפי שנקראת בעברית שיטיון. מחלה זו היא הדרגתית  ומטעה את החולה ואת משפחתו. הפגיעה מתבטאת בחשיבה הקוגניטיבית והרמה המנטלית וכן ביכולות הרגשיות וההתנהגותיות. הזיכרון הוא אחד הנפגעים הראשונים וכן חוש ההתמצאות במרחב ובזמן.

בשלב מאוחר קצת יותר מתחיל גם קושי בזיהוי אנשים קרובים. כתוצאה מכך נוצר קושי לקיים תקשורת בסיסית עם הסביבה ולבצע פעולות יומיומיות ושגרתיות. המאפיינים שונים מאדם לאדם ולעיתים יש ביטויים פיזיים של כעס חשדנות ואלימות.

מספר עובדות:

הניסיון שנאסף מ- 150,000 חולי הדמנציה החיים היום בישראל (10% מהאוכלוסייה)  מראה כי חשוב לשים לב לדקויות בשינויים ההתנהגותיים במיוחד בשלב הראשון ולהבחין במצבים שבהם לא מדובר בשכחה רגילה אלא במצבים של סכנת חיים, לשכוח לכבות גז או לשכוח את הדרך הביתה המוכרת והידועה. רצוי לפנות לרופא המשפחה כבר בשלבים המוקדמים ולאחר מכן גם לרופאים מקצועיים יותר.

נושא חשוב נוסף שכדאי להכיר הוא ההבדל בין דמנציה ואלצהיימר. מחקרים ונתונים שנאספו מראים כי כ- 70% מחולי הדמנציה מגיעים כעבור 7-10 שנים למחלת האלצהיימר. עדיין לא נמצאה סיבה ברורה וממוקדת לגורמים למחלת האלצהיימר. נוטים היום להניח כי המחלה נגרמת משילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים וגם אורחות חיים יכולים לקדם או למתן את המחלה. מצאו כי חלק מהגורמים לדמנציה הם לעיתים הפיכים כמו מחסור בוויטמין B12 , דלקות פנימיות והתייבשות כרונית. אם אכן מוצאים את מקור הבעיה בשלב מוקדם ניתן לשפר במידת מה את המצב.

השאלה הגדולה שעדיין אין עליה תשובה מלאה וברורה היא: איך מאבחנים דמנציה ואלצהיימר בשלבים המוקדמים והאם בכלל יש אפשרות לדחיית המחלה או לריפויה.

אתם מוזמנים להשאיר תגובה בתחתית הדף וגם מוזמנים, יחד אתנו, להמשיך ולחפש תשובות לשאלה זו ולאחרות המעניינות אתכם. אפשר גם לפנות אלינו בבקשת חיפוש דרך "צור קשר" בפורטל מעגלי החיים.

בידקו גם

ספרים

בריא בן 100 – ג"ון רובינס בארבע התרבויות שלעיל יש שיעור חריג של קשישים מופלגים. …

2 תגובות

  1. אסתר הופמן

    שלום וברכה , לדעתי חשוב מאד מה שנכתב כאן . לפחות לגבי עצמי אני לא יכולה לעשות הרבה למרות שמאד הייתי רוצה ליישם את ההמלצות . כמו למשל להיות בחברת אנשים וחברים , דבר שנמנע ממני עקב מגורי במקום מאד מרוחק ומבודד שעברנו לכאן כאשר היינו יחסית צעירים ואז היה לנו טוב מאד כאן . אבל כעת נשארנו בעלי ואני בודדים וגם החברים כאן לא מה שהיו ולכל אחד יש ילדים ונכדים שעסוקים איתם ואנחנו נותרנו בצד כי אלינו לא באים כי פוחדים כי זה בשומרון ואני לא מאשימה אף אחד שפוחד . אנחנו מידי פעם נוסעים אבל לא מספיק כדי למלא את הנשמה .
    אני כותבת את כל זה כי אני רק בת 63 אבל אני חוששת שבגלל המצב שלנו אני מרגישה שאני עומדת לפני בעיה , למשל לפעמים "בורחות לי מילים" או שוכחת לעיתים רחוקות מאד אמנם דברים שאמרו לי או שרציתי לעשות אבל אולי זאת התחלה לא טובה ואני פוחדת לגשת לרופא למרות שיתכן שיאמר לי שזה שום דבר .
    אני יודעת שלעבור דירה לעיר או למרכז ושם אפשר לראות אנשים ולמצוא חברה או ללכת להרצאות וכד' , אבל לצערי זה לא מעשי עבורנו , כי אין לנו את האפשרות לכל זה . אני לא מתלוננת אבל אין לנו יותר ממה שאנחנו צריכים . ואני מסתפקת במועט .
    האם יש לכם אולי רעיון או עצה עבורנו . (אנחנו שומרי מצוות) .

    • תודה על התגובה המשתפת והמפורטת שלך. אחת המטרות החשובות של פורטל מעגלי החיים
      הוא לתת ביטוי למצבים כפי שאת מתארת ולנסות למצוא להם פתרונות, כמובן בעזרתך הפעילה.
      אני מבינה את המצב באופן כללי מתוך התיאור שלך. מכיוון שאני לא רופאה או פסיכולוגית
      אני יכולה להגיב רק כאדם שמתעניין וקורא הרבה בנושאים המעניינים והקשורים לגיל השלישי.
      בדידות חברתית היא נושא כאוב ואני חושבת שבגילך אסור להתייאש ורצוי מאד למצוא דרכים וליצור קשרים
      חברתיים חדשים בקהילה שבה את גרה או לחדש קשרים טובים שהיו לך בעבר.
      מהניסיון שלי אני יכולה לומר לך שאפשר להשקיע זמן, לאתר חברים טובים מפעם, ולחדש ביקורים ותכניות בילוי בטיולים
      או בחגים או באירועים משפחתיים…צריך להשקיע בכך חשיבה וזמן וזה בטוח מצליח.
      נושא אחר שחשוב מאד בגיל הזה הוא לימודים והרצאות בכל מיני נושאים המעניינים אותך.
      אם בישוב שבו את גרה אין הרצאות או חוגים לקהל המבוגר אז אולי להחליט יום אחד בשבוע לנסוע לשמוע משהו מעניין.
      במקרה הגיעה לפורטל שלנו מידע על הרצאה ללא תשלום ברעננה של מכון Train Brain (מכון לפיתוח יכולות המוח)
      המרצה מתכוון לספר ולהדגים איך לימוד סינית מפעיל במוח אזורים שאנחנו לא מפעילים בדרך כלל…
      אם הייתי קרובה יותר למרכז הייתי בוודאי הולכת לשמוע.
      עוד דרך טובה שעולה ומצליחה אצל אנשים בגיל השלישי היא התנדבות במסגרת כלשהי…בררי במקומות הקרובים
      אליך אם יש חנות גמילות חסדים או פעילות אחרת שבה את יכולה פעם בשבוע לבוא, לתרום מזמנך וכך להיות בקשר עם אנשים.
      את יודעת שהאמרה "לתת זה לקבל" היא נכונה מאד. ומשפט אחרון, אסור להתייאש ותמיד צריך לקוות לטוב
      אבל צריך גם להשקיע קצת מאמץ ולחשוב מחוץ לקופסה.
      לגבי קבלת עזרה רפואית, לדעתי, חשוב לא לחשוש ולפנות לקבל אותה. המחקר בנושא אלצהיימר ודמנצייה מאוד מתקדם היום והאבחון יותר פשוט מבעבר. כמו כן כל הטיפול התרופתי מאוד התקדם בעשור האחרון וממה שידוע לי יש כיום טיפול שעוזר להאט תהליכים אלו.
      שיהיה לך בהצלחה, נשמח לשמוע בשורות טובות, מידע ודעות נוספות בנושא – אלקה יפה, יוזמת הפורטל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *