פריפריה חברתית של הגיל הגבוה – מאפיינים ואיכויות

פריפריה חברתית של הגיל הגבוה – מאפיינים ואיכויות

המטרה שלנו בפוסט זה הוא להעלות למודעות של כולנו מושג נוסף, פריפריה חברתית הקשורה בגיל. יש הקוראים לה גילנות. כאן אני רוצה להדגיש כמה מאפיינים מיוחדים של פריפריה זו. בשנתיים האחרונות, בין גלי הקורונה, התגלו כמה מאפיינים איכותיים של פריפרית הגיל הגבוה.

נושא הפריפריה בישראל נמצא בכותרות פעמים רבות. בשנים האחרונות נערכו ניסיונות רבים ומגוונים לקדם תהליכים כלכליים, חברתיים חינוכיים ותרבותיים. הפריפריה בישראל, בנגב וגם בצפון, כמושג תלוי מיקום שונה במהותה ממרכז הארץ. רבים מדגישים ואומרים כי המרכז הוא בעצם מדינה לעצמה, מדינת תל אביב – גוש דן.

מרכז הארץ נחשב אצל רוב האזרחים כמקום בו חיות האליטות החברתיות, מנהלי העסקים הגדולים. כפי שניתן לראות כאן, מדובר בפריפריה גאוגרפית. באיתור מידע באינטרנט בכלל ובוויקיפדיה בפרט ניתן למצוא את המאפיינים המיוחדים של פריפריות בישראל. קיימות רשימות של ערים וישובים המוגדרים כפריפריה. לאורך השנים מאז קום המדינה הוכרזו וגם בוצעו כמה פעילות לצמצום הפערים.

אחת לתקופה קוראים על פעולות מיוחדות ארוכות טווח. לדוגמא, בתחילת ספטמבר 2021 חנך היזם אראל מרגלית מרכז פודטק בקריית שמונה. המרכז יאפשר שיתופי פעולה בנושאים חדשניים בתעשיית המזון.  התחלה זו מתוארת כפריצת דרך חשובה עם סיכויים טובים להתפתחות בשנים הבאות.

המידע בפסקאות הקודמות בא בעיקר כדי להנגיש מעט את המושג הכללי של פריפריה. נעלה כאן עוד שלב במושגים, ונדון מעט ב- פריפריה חברתית. בפריפריה חברתית הכוונה למאפיינים של חלק מהאנשים החיים בפריפריות הגיאוגרפיות. אלה החלשים מבחינה סוציו אקונומית, בדרך כלל קבוצות מיעוט. על פי וויקיפדיה הפריפריה החברתית בישראל מונה 124 רשויות מוניציפליות, הכוללות ערים, מועצות מקומיות וגם 5 מועצות אזוריות. (מעודכן לראש השנה תשפ"ב).

פריפרית הגיל הגבוה   

זו פריפריה שאינה תלויה במיקום. אלה אנשים הגרים במקומות שונים ברחבי הארץ אך הוצאו או החליטו לעבור לתקופת הפנסיה. על פי הלשכה לסטטיסטיקה יש היום מעל מיליון אנשים שהם אזרחים וותיקים. יש ביניהם היבטים משותפים וכמובן גם היבטים של שונות. חלק מהם מבוססים כלכלית, אפילו יותר מאשר בתקופות חיים קודמות. חלק מהם עדיין עובדים חלקית על פי הצורך והרצון. נכון, יש ביניהם גם מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך והמשרד לשוויון חברתי משתדל להגיע אליהם ולשפר במידת מה את מצבם. אבל אני רוצה להפנות תשומת לב הפעם למאפיינים אחרים.  יש בבני הגיל הגבוה כוח מאחד. יש תכונות של אחריות אישית והתחשבות בטובת הכלל. גלי ההתחסנות המסודרים והמהירים של בני +60 הביאו להורדה משמעותית ברמת התחלואה.

בין האנשים בגיל השלישי ישנם יזמים רבים. חלק מהם פגשתי בכנסים, סדנאות ומפגשי זום רבים בתקופת הקורונה. אצטט כמה משפטים מדבריו של עו"ד אודי קרמר מהקבוצה של מרחב היזמות חיפה. "הגיל הגבוה יכול להוביל את מהפיכת האחדות ושיתוף הפעולה. אנחנו לא נהיה הבעיה אנחנו נהיה הפתרון! בגיל הזה אנחנו הגרסה הכי טובה של עצמנו. אנחנו למעשה משמשים מעין סניורים. ראו המדור על הסניור במשפחה. הקשיבו לפודקאסט המעניין של לביאה מיי הצדעה לסניורים.

בגיל המיוחד והגבוה הזה אנחנו חכמים יותר, עשירים בניסיון חיים. אנחנו נבונים יותר, רגועים יותר, מאוזנים יותר, עם הרבה פחות אגו. שיתופי פעולה וערבות הדדית מאתגרים אותנו יותר מאשר תחרות והישגיות. במהלך הזמן, מאז יזמתי את פורטל מעגלי החיים+60  אני מגלה יותר ויותר כי מדובר בפריפריה חברתית שיש בה הון אנושי רב. המשימה החשובה עתה, ביציאה מגלי הקורונה, ראשית להעלות למודעות שלנו עצמנו את היכולות האלה. רק לאחר מכן ישנה אפשרות כי גם החברה בישראל תהיה מודעות לאפשרויות התרומה החברתית שיכולה להיות לפריפריה המיוחדת הזו.

אשמח לקבל כאן את דעתכם ותגובתכם. אלקה יפה