בחירות חמישיות בישראל והגיל השלישי

בחירות חמישיות בישראל והגיל השלישי

בחירות חמישיות בישראל והגיל השלישי

הבחירות ואנחנו – לפני שאני מתחילה את כתיבת הפוסט עלי להסביר מדוע הפעם הנושא הוא יוצא דופן ומיוחד. את המיזם של פורטל המידע מעגלי החיים+60 העלינו לאינטרנט לפני כ- 7 שנים.

לאורך השנים האלה עסקנו בנושאים רבים החשובים לשיפור איכות החיים בגיל השלישי. אבל מהנושא של בחירות, והיו כמה וכמה במהלך הזמן הזה, נמנענו ולא עסקנו בו כלל. קיבלנו החלטה זו בכוונה רבה והדגשנו כי המיקוד שלנו הוא בנושאים המעניינים ומועילים לאזרחים וותיקים.

אך השנה יש מצב אחר ושונה. עברנו כמה שנים של קורונה, עברנו כמה וכמה סבבים של בחירות. הגיע הזמן לבדוק מה אנחנו ממרומי גילנו וניסיון חיינו יכולים לתרום למערכת החשובה והמכריעה, אליה אנו מתקרבים בצעדי ענק. אשמח לקרא למטה בתגובות דעתכם. אני מדגישה כי הפעם הבעת דעה, הסבר וכו' הם רק הצעד הראשון. קראו כאן עד סוף הפוסט וראו כי הפעם רצוי גם לקחת אחריות על מהלכים להגדלת אחוזי ההצבעה בכל ישוב, בכל משפחה מורחבת ובכל קבוצת חברים. שכל אחד ואחת יגיעו ויצביעו לפי שיקולם וגישתם אך הדגש צריך להיות מיצוי החוב האזרחי להצביע ולהשפיע.

כולנו מבינים כי הפעם מדובר במערכת בחירות חשובה וגם מסוכנת. לכן, במקום לדבר על סקרים וגושים המשתנים לכאן ולכאן. כמעט מידי ערב אנחנו צופים בגרפים המעודכנים ורואים שוב ושוב איך הקיצוניים המעטים, מכאן ומכאן עלולים להוות את לשון המאזניים אשר תכריע את עתידה של מדינת ישראל בשנים הקרובות.  לכן, במקום לעסוק בתוצאות הסקרים וכושר הניבוי שלהם, אדגיש את הנתונים הקשים של אחוזי ההצבעה גם ברמה הארצית. במיוחד אביא לתשומת הלב את אחוזי ההצבעה בישובים הקטנים של קיבוצים, מושבים וישובים קהילתיים.

לצפייה בטבלת אחוזי ההצבעה בקיבוצים – הקליקו כאן

לצפייה בטבלת אחוזי ההצבעה בישובים קהילתיים – הקליקו כאן

לצפייה בטבלת אחוזי ההצבעה במושבים– הקליקו כאן

 

הבחירות ואנחנו

****

כתוצאה מהתמונה הנראית כאן בטבלאות , הדגש והמכוונות שלנו היא בכוון פשוט: דיון בדרכים ורעיונות המתמקדים בחשיבות העלאת אחוזי ההצבעה. בשיחות רבות עם בני גילי, הפנסיונרים, באה לידי ביטוי תחושה כי קיים בעם רוב דומם אשר מתלבט, לא יודע, כועס על המצב ומסיבות שונות אינו מצביע. אליהם אני רוצה לדבר בפוסט הנוכחי. תחושה זו מעלה את האפשרות כי נוסף לגוש השמאל, המרכז, הימין והקיצוניים ישנה קבוצת אזרחים גדולה, מכל הארץ ומכל צורות ההתיישבות .קבוצה שהיא הרוב הדומם והיא זו שיכולה להוציא אותנו מהמצב של טלטלות ובחירות חוזרות ללא הכרעה.

אלה מבין הקוראים הרוצים להעמיק והרחיב יותר, מוזמנים להיכנס ישירות לקישור כאן של המכון הישראלי לדמוקרטיה. מאמרים טובים על דפוסי ההצבעה בישראל, על נתונים משווים בין תקופות ועוד. המאמר שנקלט בעיני במיוחד וחשוב לנושא שלנו אומר כי המצב היום, תחילת ספטמבר 2022 הוא בעייתי. אחד מכל 4 ישראלים מתלבט עדיין עבור מי להצביע. אסיים ואדגיש שוב את החשיבות הגורלית של סבב הבחירות החמישיות. התובנה כי על כל אזרח לקחת אחריות על עצמו וגם הקרובים אליו להצביע ולהשפיע כי אין לנו ארץ אחרת ואין לנו עם אחר. כל אחד ואחד נושא את מלוא האחריות על כתפיו.

הדגש שלנו, האזרחים הוותיקים,  הוא להמריץ כמה שיותר אנשים מסביבנו להשתתפות פעילה בהצבעה, כל אחד על פי צו ליבו וגישתו החברתית, העיקר שיצביעו!

מי יודע, נראה לי אישית כי הפעם השפויים מוכרחים להצליח, כמו תמיד, נשמח לקרא את תגובותיכם, כאן מתחת לפוסט, דרך צור קשר, בדף הפייסבוק שלנו ובכל דרך,

אלקה יפה

בידקו גם

מחלוקת שעון קיץ-חורף ומה שביניהם

מחלוקת שעון קיץ-חורף ומה שביניהם

מחלוקת שעון קיץ-חורף ומה שביניהם   הנושא של הנהגת שעון קיץ ושעון חורף עלה כמה …

2 תגובות

  1. אריק יפה

    הדרך הנכונה לעצור הקנאים והכוחות המשיחיים שרוצים להבעיר את האזור כולו היא להתייצב בקלפי ולהגן על הדמוקרטיה.

  2. גבי מעיני

    שלום אלקה,
    הקריאה לרוב הדומם להצביע ולהשפיע -חשובה מאד.
    צ’רצ’יל אמר שהדמוקרטיה היא שיטת ממשל גרועה אבל הוא לא מכיר שיטה טובה ממנה.
    נכון,בדמוקרטיות המערביות יש הרבה פגמים אבל לא ניתן להשוות את החיים במערב הדמוקרטי לחיים במדינה טוטליטרית
    כמו למשל,רוסיה,מדינות אפריקה או מדינות ערב.
    בנקודה הזאת אני רוצה לציין את חוסר האיזון בין 3 הרשויות בישראל. ב 20 שנה האחרונות הרשות השופטת באמצעות בג״ץ
    התחזקה מאד ביחס לשתי הרשויות האחרות ( המחוקקת והמבצעת). חשוב לזכור שהרשות המחוקקת,הכנסת, וחלק מהרשות המבצעת
    הן רשויות נבחרות ואילו הרשות השופטת לא נבחרת אלא מתמנה ואיננה מייצגת בצורה נאמנה את הלכי הרוח של העם.
    אתן דוגמא למה קורה כאשר הבגץ חזק מדי ולא מייצג את העם. בכל פעם לפני בחירות חלק מהמפלגות הציוניות והלאומיות פונות לבג״ץ
    בדרישה לפסול רשימות ומועמדים שמתנגדים לעצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית.מדובר בעבירה על פי חוק יסוד הכנסת.
    הבגץ פוסק בניגוד לחוק שאין לפסול את אותן רשימות ואנשים שעוברים בצורה מובהקת על החוק.
    התוצאה היא : ירידת האימון בבג״ץ וברשות השופטת וברשויות אכיפת החוק.
    יש כאן וויכוח עקרוני – מי הפוסק העליון בדמוקרטיה? העם באמצעות נבחריו עם כל מגבלות הדמוקרטיה שהזכרתי,
    או הבגץ שאינו נבחר ע״י העם אלא משכפל את עצמו. פרופ׳ רות גביזון ז”ל טוענת שהעם באמצעות נבחריו ,הכנסת והממשלה,
    הוא הפוסק העליון. פרופ׳ אהרון ברק טוען שהשופטים בבג״ץ הם הפוסק העליון.
    אני מניח שחלק גדול מהרוב הדומם לא מכיר את הדילמה הזאת ולא יודע איזה השפעה גדולה יש לנושא זה על חיי היום יום שלנו בישראל.
    נקודה אחרונה: על מה הבחירות עכשיו ואולי גם בפעם הבאה?
    הנושא החשוב ביותר הוא על הזהות הלאומית שלנו.
    האם אנחנו תומכים במדינה יהודית,לאומית,דמוקרטית וחופשית. או בקיצור במדינה יהודית. או שאנחנו תומכים
    במדינת כל אזרחיה. אציין שמדינה ששייכת רק לעם היהודי ומתנהלת על פי אמות המידה היהודיים נותנת את כל
    זכויות האזרח והפרט למיעוטים בארץ למעט הזכות ברמה הלאומית. נציגי המיעוט הערבי שוללים את ריבונות היהודים על
    ארץ ישראל,חלק מהמפלגות הציוניות רוצות להתחלק בריבונות על ארץ ישראל.
    במבצע האחרון במאי 2021 ראינו התקוממות ופרעות של ערביי ארץ ישראל בערים המעורבות. המשמעות
    היא פעולה אקטיבית המונית נגד עצם קיומה של המדינה היהודית. הפעולה כללה שריפת 10 בתי כנסת בלוד.
    לסיכום,
    אנחנו ,היהודים בישראל, מנסים להגדיר את זהותנו. מה המשמעות של חיינו? מה המשמעות של שייכות לאומית לעם היהודי?
    האם אנחנו אזרחי העולם ״הנאור״ ללא זהות לאומית מוגדרת.או שאנחנו חלק מהעם היהודי שהתפתח מאז אברהם
    אבינו ועד היום. האם אנחנו רוצים להיות חלק מהעם היהודי או שאין לנו דעה מגובשת ואנחנו חושבים שקיומנו בארץ
    מובטח גם לדורות הבאים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות